פסק-דין בתיק ע"ר 1623-04-13

עסקינן בערעור על החלטת כב' הרשם קבאני, מיום 6.3.13, שניתנה בתיק 8950-04-12, במסגרתה הורה כב' הרשם על מתן רשות להתגונן למשיב/הנתבע (להלן " הנתבע") כנגד התביעה, על שני הסעדים שבה.

המדובר בתביעה הכוללת סעד של פינוי/סילוק יד וסעד כספי ע"ס של 1,138,000 ש"ח.

ואלה טענות המערער כפי שהובאו בכתב התביעה :

1.      המערער/התובע (להלן " התובע") רכש, ביום 26.1.95, מהנתבע וגרושתו גב' רות דדון, את מלוא הזכויות במשק מס' *********** ובמקרקעין הידועים כחלקות 48,69 בגוש 11140, חלקה 23 בגוש 11138, חלקה 5 בגוש 11141, חלקה 157 בגוש 11118, חלקה 55 בגוש 11127 וחלקה 249 בגוש 11136.

2.      בשל חילוקי דעות בין הצדדים, לא הושלמה עסקת המכר, לא הועברו הזכויות ע"ש התובע ולא נמסרה לו החזקה.

3.      בעקבות הליכי משפטיים, הסכימו הצדדים לכך שהנתבע ימשיך להחזיק במשק (לאחר שגרושתו פינתה את המשק) כשוכר, לתקופה מוגבלת וכנגד תשלום דמי שכירות.

בהתאם לכך, ביום 31.7.08 נערך בין הצדדים חוזה שכירות לפיו שכר הנתבע את המשק, החל מיום 1.8.08 לתקופה של 5 חודשים בלבד ועד ולא יאוחר מיום 31.12.08, וזאת כנגד תשלום דמי שכירות חודשיים בשיעור של 1,500 ש"ח ותוך נשיאה בכל חיובי המשק השוטפים.

4.      בחוזה, סע' 19, נקבע פיצוי יומי בגין איחור בפינוי המשק בשיעור השווה ל - 250 $ לכל יום איחור בפינוי. כן נקבע, בסע' 16ב לחוזה, כי במקרה של הפרה יסודית של החוזה, ישולמו פיצויים מוסכמים, מעבר לפיצוי היומי, בשיעור של 5,000 $, כערכם בשקלים.

5.      הנתבע לא פינה את המשק בהתאם לחוזה ולא בכלל ולא שילם דמי שכירות, ובכך הפר את החוזה הפרה יסודית. בתביעתו, עותר התובע לפינוי הנתבע מהמשק ולסילוק ידו ולתשלום פיצוי יומי בגין אי פינוי המשק, מיום 1.1.09 ועד למועד הגשת התביעה, בסך של 1,111,500 ש"ח ותשלום פיצוי מוסכם בסך של 19,000 ש"ח (5,000 $).

6.      בטרם אביא את טענות הנתבע ו להשלמת התמונה העובדתית אציין כי עובר לחתימת החוזה מיום 31.7.08, חתמו הצדדים, ביום 27.8.07, על הסכם שנועד, כפי שתוכנו מעיד עליו (סע' 1 להסכם), כדי למצות את כל ההסכמות שהיו קיימות בין הצדדים ולבטל את כל ההסכמים בכתב ובעל פה שנכרתו בין הצדדים במהלך השנים.

בהתאם להסכם, הנתבע ימשיך להחזיק במשק מס' 52 עד ליום 31.7.08, תוך שניתנה לו אפשרות לשלם לתובע 250,000 $ (הסכום ששולם בפועל על חשבון עסקת המכר), ובכך לבטל את עסקת מכירת המשק, עד יום 31.7.08.

למקרה ולא ישולם הסכום, התחייב הנתבע לפנות את המשק ולמסרו לתובע נקי מכל אדם וחפץ, כי אז ישלם התובע - להשלמת עסקת המכר - סך של 37,500 $, סך של 10,000 $ (כספים של הנתבע עליהם הוטל, לטענתו, עיקול ע"י שלטונות מס שבח) וכן הוצאות מס שבח, דמי הסכמה וכל הוצאה אחרת שתידרש לשם רישום המשק על שמו.

7.      לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים :

אישור הנתבע, מיום 5.6.08, על קבלת סך של 5,000 ש"ח מאת התובע ע"ח ההסכם מיום 27.8.07;

אישור הנתבע, מיום 12.6.08, על קבלת סך של 15,500 $, מאת התובע;

אישור הנתבע מיום 1.7.08, על קבלת סך של 63,400 ש"ח, בהתאם לסכם מיום 27.8.07. באותו מסמך אישר הנתבע בלשונו : "אני מאשר שקבלתי את כל המגיע לי לפי ההסכם מיום 27.8.07 למעט הסכום של ה - 10,000 $ ששולמו ו/או עוקלו לטובת מס שבח ועלי להציגו לפני רמי ועם הצגתו ישולם לי סכום זה".

הנתבע אישר, בחקירתו לפני כב' הרשם, את חתימתו על מסמכים אלה ואת קבלת הכספים.

8.      עוד ראוי לציין כי בפתיח של ההסכם מיום 31.8.08, הסכם שבמסגרת הושכר המשק לנתבע עד ליום 31.12.08 (ההסכם העומד בבסיס התביעה) ובפרק המוסכמות נרשם :

"הואיל והמשכיר רכש מהשוכר ומגרושתו...את מלוא הזכויות של משק מס' 52 בכפר חסידים ....ובהתאם לחוזה מכר מיום 26.1.95;